Bereshit Rabbah Sectioned 35 – בראשית רבה מחולק לפסוקים בראשית לה‏ – Mikraot Gedolot

E/ע

הערותNotes

(א)

פרשה פא

[א] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה וגו׳ – מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר (משלי כ׳:כ״ה), תָּבוֹא מְאֵרָה לָאָדָם שֶׁהוּא אוֹכֵל קֳדָשִׁים בְּלוֹעוֹ. תָּנֵי רַבִּי חִיָּא תָּבוֹא מְאֵרָה לָאָדָם שֶׁהוּא נֶהֱנֶה מִן הַהֶקְדֵּשׁ, וְאֵין הֶקְדֵּשׁ אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: קֹדֶשׁ יִשְׂרָאֵל לַה׳ וגו׳ (ירמיהו ב׳:ג׳). וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר, אָמַר רַבִּי יַנַּאי אִחֵר אָדָם אֶת נִדְרוֹ נִתְבַּקְּרָה פִּנְקָסוֹ.

[ב] וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵּית אֵל – אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה (משלי ל׳:ל״ב), בֶּן עַזַּאי וְרַבִּי עֲקִיבָא, בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר אִם נִבַלְתָּ עַצְמְךָ בְּדִבְרֵי תוֹרָה סוֹפְךָ לְהִתְנַשֵּׂא בָהֶם, וְאִם זַמּוֹתָ יָד לְפֶה, אִם נִזְדַּמְּמוּ אַחֲרֶיךָ דְּבָרִים יָד לְפֶה, חַד יָדַע תְּרֵין לָא יָדְעִין. רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר מִי גָרַם לְךָ לְהִתְנַבֵּל בְּדִבְרֵי תוֹרָה עַל יְדֵי שֶׁנִּשֵּׂאתָ אֶת עַצְמְךָ בְּהוֹן. רַבֵּינוּ הֲוָה עָבַר עַל סֵימוֹנְיָא וְיָצְאוּ אַנְשֵׁי סֵימוֹנְיָא לִקְרָאתוֹ, אָמְרוּ לוֹ רַבִּי תֵּן לָנוּ אָדָם אֶחָד שֶׁיְהֵא מַקְרֵא אוֹתָנוּ וְשׁוֹנֶה אוֹתָנוּ וְדָן אֶת דִּינֵנוּ, נָתַן לָהֶם רַבִּי לֵוִי בַּר סִיסִי וְעָשׂוּ לוֹ בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה מִמֶּנָּהּ, נִתְעַלְּמָה דִּבְרֵי תוֹרָה מִפִּיו, שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ שְׁלשָׁה שְׁאֵלוֹת, אָמְרוּ לוֹ, גִּדֶּמֶת יְבָמָה הֵיאַךְ חוֹלֶצֶת, וְלֹא הֱשִׁיבָן, רָקְקָה דַּם מַהוּ, וְלֹא הֱשִׁיבָן כְּלוּם, אָמְרוּ דִּלְמָא דְּלֵית בַּר אוּלְפַן בַּר אַגָדָה הוּא, נִשְׁאֲלֵיהּ קְרָאֵי, אֲמָרוּן לֵיהּ מַהוּ דֵין דִּכְתִיב: אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתָב אֱמֶת (דניאל י׳:כ״א), אִם אֱמֶת לָמָּה רָשׁוּם וְאִם רָשׁוּם לָמָּה אֱמֶת, וְלֹא הֱשִׁיבָן, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה שֶׁצָּרָתוֹ צָרָה הִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל רַבֵּנוּ, אָמַר לֵיהּ מָה עֲבָדוּן לָךְ אַנְשֵׁי סֵימוֹנְיָא, אָמַר לוֹ אַל תַּזְכִּירֵנִי צָרָתִי, שְׁלשָׁה שְׁאֵלוֹת שָׁאֲלוּ אוֹתִי וְלֹא יָכֹלְתִּי לַהֲשִׁיבָן. אֲמַר לֵיהּ וּמָה אִינוּן, אָמַר לוֹ גִּדֶּמֶת בַּמֶּה הִיא חוֹלֶצֶת, אָמַר לוֹ וְהָא לֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, אֲמַר לֵיהּ אֵין אֲפִלּוּ בְּשִׁנֶּיהָ אֲפִלּוּ בְּגוּפָהּ. רָקְקָה דַם מַהוּ, אָמַר לוֹ וְלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב, אָמַר לוֹ אִם הָיָה בּוֹ צַחְצוּחִית שֶׁל רֹק הֲרֵי הוּא כָּשֵׁר וְאִם לָאו הֲרֵי זֶה פָּסוּל. אֲבָל אַגִּיד לְךָ אֶת הָרָשׁוּם בִּכְתַב אֱמֶת, אִם אֱמֶת לָמָּה רָשׁוּם וְאִם רָשׁוּם לָמָּה אֱמֶת, אָמַר לוֹ וְלֹא הָיִיתָ יוֹדֵעַ לְהָשִׁיב, אָמַר לוֹ רָשׁוּם עַד שֶׁלֹא נִגְזְרָה גְזֵרָה, אֱמֶת מִשֶּׁנִּגְזְרָה גְזֵרָה, וּמָה הוּא, חוֹתָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. רַבֵּנוּ בְּשֵׁם רַבִּי רְאוּבֵן אָמַר אֱמֶת, מַהוּ אֱמֶת, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ אָלֶ״ף בְּרֹאשָׁן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, מ״ם בָּאֶמְצַע, תי״ו בַּסּוֹף, וְעַל שֵׁם: אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וגו׳ (ישעיהו מ״ד:ו׳). אָמַר לוֹ וְלָמָּה לֹא הֲשִׁיבוֹתָ אוֹתָן כְּשֵׁם שֶׁהֲשִׁיבוֹתָ אוֹתִי, אָמַר לֵיהּ עָשׂוּ לִי בִּימָה גְדוֹלָה וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עָלֶיהָ לְמַעְלָה הֵימֶנָּהּ, וּטְפַת רוּחִי עָלַי וְנִתְעַלְּמוּ מִמֶּנִּי דִבְרֵי תוֹרָה, וְקָרָא עָלָיו הַמִּקְרָא הַזֶּה: אִם נָבַלְתָּ בְהִתְנַשֵּׂא.
אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא אִם חָשַׁבְתָּ בְּלִבְּךָ דְּבַר מִצְוָה לַעֲשׂוֹת וְלֹא עָשִׂיתָ נוֹחַ לְךָ לִתֵּן זָמָם עַל פִּיךָ וְלֹא לִפְסֹק.
אָמַר רַבִּי יוּדָן מַה יָּדְךָ סְמוּכָה לְפִיךָ כֵּן יִהְיֶה נִדְרְךָ סָמוּךְ לְפִיךָ. רַבָּנָן אָמְרֵי מַה יָּדְךָ קֹדֶם לְפִיךָ כֵּן יִהְיֶה נִדְרְךָ קֹדֶם לְפִיךָ. תֵּדַע לְךָ שֶׁכֵּן שֶׁהֲרֵי אָבִינוּ יַעֲקֹב עַל יְדֵי שֶׁאִחֵר נִדְרוֹ נִתְבַּקְּרָה פִּנְקָסוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵּית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא בִּשְׁעַת עָקְתָא נִדְרָא בִּשְׁעַת רַוְחָא שִׁטְפָא.
אָמַר רַבִּי לֵוִי מְהוּלְתָךְ חַרְשָׁה אַקֵּשׁ עֲלָהּ. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יַעֲקֹב, שָׁכַחְתָּ נִדְרְךָ, קוּם עֲלֵה בֵית אֵל, לְבֵיתוֹ שֶׁל אֵל, וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ, וְאִם אֵין אַתְּ עוֹשֶׂה כֵּן הֲרֵי אַתְּ כְּעֵשָׂו, מַה עֵשָׂו נוֹדֵר וְאֵינוֹ מְקַיֵּם אַף אַתְּ נוֹדֵר וְאֵינְךָ מְקַיֵּם. (ב) [ג] וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ – אָמַר רַבִּי כְּרוּסְפְּדַי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אֵין אָנוּ בְּקִיאִים בְּדִקְדוּקֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים כְּיַעֲקֹב אָבִינוּ, דִּתְנַן הַמּוֹצֵא כֵּלִים וַעֲלֵיהֶם צוּרַת חַמָּה צוּרַת לְבָנָה צוּרַת הַדְּרָקוֹן, יוֹלִיכֵם לְיַם הַמֶּלַח.
אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּל כְּסוּת בִּכְלַל עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים. (ד) וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב – רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בֶּן רַבִּי יוֹסֵי סְלֵיק לְצַלָּאָה בִּירוּשְׁלֵם, עֲבַר בַּהֲדֵין פְּלָטָנוֹס וַחֲמָא יָתֵיהּ חַד שִׁמְרָאי, אָמַר לֵיהּ לְהֵיכָן אַתְּ אָזֵיל, אֲמַר לֵיהּ מְסִיק מְצַלֵּי בַּהֲדָא יְרוּשָׁלַיִם, אֲמַר לֵיהּ וְלָא טַב לָךְ מְצַלֵּי בַּהֲדָא טוּרָא בְּרִיכָא וְלָא בְהַהִיא קַלְקַלְתָּא. אָמַר לוֹ אוֹמַר לָכֶם לְמָה אַתֶּם דּוֹמִים לְכֶלֶב שֶׁהָיָה לָהוּט אַחַר הַנְּבֵלָה, כָּךְ לְפִי שֶׁאַתֶּם יוֹדְעִים שֶׁעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים טְמוּנָה תַּחְתָּיו, דִּכְתִיב: וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב, לְפִיכָךְ אַתֶּם לְהוּטִים אַחֲרָיו. אֲמָרִין דֵּין בָּעֵי מַנְסְבָהּ [פרוש מאחר שזה יודע שעבודת כוכבים טמונה שם ודאי יקחנה], וְנִתְיָעֲצוּ עָלָיו לְהָרְגוֹ, וְקָם וַעֲרַק בְּלֵילְיָא. (ה) [ד] וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים – אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בִּשְׁלשָׁה מְקוֹמוֹת נִתְכַּנְסוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים לַעֲשׂוֹת מִלְחָמָה עִם בְּנֵי יַעֲקֹב וְלֹא הִנִּיחַ לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב: וַיִּסָּעוּ וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים. שֵׁנִית, בִּימֵי יְהוֹנָתָן, שֶׁנֶּאֱמַר: וַתִּרְגַּז הָאָרֶץ וַתְּהִי לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים (שמואל א י״ד:ט״ו). שְׁלִישִׁית, בִּימֵי יְהוֹשֻׁעַ בִּקְּשׁוּ לִרְדֹּף וְלֹא הִנִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לָהֶם, וְהֵיכָן נִתְכַּנְסוּ לְחָצוֹר, דִּכְתִיב: רַק כָּל הֶעָרִים הָעֹמְדוֹת עַל תִּלָּם לֹא שְׂרָפָם יִשְׂרָאֵל זוּלָתִי אֶת חָצוֹר לְבַדָּהּ שָׂרַף יְהוֹשֻׁעַ (יהושע י״א:י״ג). רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בְּמָסֹרֶת שְׂרָפָהּ, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לְמשֶׁה וּמשֶׁה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ. (ו) וַיָּבֹא יַעֲקֹב לוּזָה – שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְנַס לְתוֹכָהּ הִרְטִיב מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים כַּלּוּז. (ח) [ה] וַתָּמָת דְּבֹרָה מֵינֶקֶת רִבְקָה וגו׳ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ אַלּוֹן בָּכוּת – רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אָמַר לָשׁוֹן יְוָנִית הוּא אַלּוֹן אַחֵר, עַד שֶׁהוּא מְשַׁמֵּר אֶבְלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה בָּאָה לֵיהּ בְּשׂוֹרְתָא שֶׁמֵּתָה אִמּוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב וגו׳ וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ (בראשית ל״ה:ט׳), מַהוּ בְּרָכָה בֵּרְכוֹ רַב אַחָא בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר בִּרְכַּת אֲבֵלִים בֵּרְכוֹ. (ט)

פרשה פב

[א] וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב – כְּתִיב: עֲשֵׂה עִמִּי אוֹת לְטוֹבָה (תהלים פ״ו:י״ז), מְדַבֵּר בְּדָוִד וּמִתְקַיֵּם בְּיַעֲקֹב, אוֹת עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר: אִם כֹּה יֹאמַר עֲקֻדִּים יִהְיֶה שְׂכָרֶךָ וגו׳ (בראשית ל״א:ח׳). יִרְאוּ שׂנְאַי (תהלים פ״ו:י״ז), זֶה עֵשָׂו וַאֲלוּפָיו. עֲזַרְתַּנִּי (תהלים פ״ו:י״ז), בַּצָּרָה שֶׁל שְׁכֶם, דִּכְתִיב: וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים עַל הֶעָרִים (בראשית ל״ה:ה׳), וְנִחַמְתָּנִי (תהלים פ״ו:י״ז), בְּבִרְכַּת אֲבֵלִים.

[ב] כְּתִיב: מִי יַעֲלֶה בְהַר ה׳ וּמִי יָקוּם וגו׳ נְקִי כַפַּיִם וגו׳ יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה׳ וגו׳ (תהלים כ״ד:ג׳-ה׳). כְּתִיב: כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת עוֹד יֹאמְרוּ יְבָרֶכְךָ ה׳ נְוֵה צֶדֶק הַר הַקֹּדֶשׁ וגו׳ (ירמיהו ל״א:כ״ב), כְּתִיב: אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת (משלי כ״ח:כ׳), זֶה יַעֲקֹב, וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יִנָּקֶה (משלי כ״ח:כ׳), זֶה עֵשָׂו. כְּתִיב: בִּרְכַּת ה׳ הִיא תַעֲשִׁיר (משלי י׳:כ״ב), וְאָץ לְהַעֲשִׁיר לֹא יַעֲשִׁיר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא לֹא יִנָּקֶה, זֶה עֵשָׂו הָרָשָׁע שֶׁנִּתְחַתֵּן בִּיהוּדִית וּבָשְׂמַת וּמַחֲלַת לְהַרְבּוֹת עשֶׁר, שֶׁאֵין לוֹ נִקּוּי עוֹלָמִים. כְּתִיב: וְנִקֵּיתִי דָמָם לֹא נִקֵּיתִי וגו׳ (יואל ד׳:כ״א), הֲדָא הוּא דִכְתִיב: עַל רָדְפוֹ בַחֶרֶב אָחִיו וְשִׁחֵת רַחֲמָיו (עמוס א׳:י״א).
וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב עוֹד בְּבֹאוֹ – רַבִּי יִצְחָק פָּתַח: מִזְבַּח אֲבָנִים תַּעֲשֶׂה לִי (שמות כ׳:כ״א), וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמָה אִם זֶה שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ לִשְׁמִי הֲרֵי אֲנִי נִגְלָה עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, יַעֲקֹב שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ קְבוּעָה בְּכִסְאִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב, רַבִּי לֵוִי פָּתַח: וְשׁוֹר וָאַיִל לִשְׁלָמִים וגו׳ (ויקרא ט׳:ד׳), וַהֲרֵי דְבָרִים קַל וָחֹמֶר וּמַה זֶּה שֶׁהִקְרִיב אַיִל לִשְׁמִי הֲרֵי אֲנִי נִגְלָה עָלָיו וּמְבָרְכוֹ, יַעֲקֹב שֶׁאִיקוֹנִין שֶׁלּוֹ קָבוּעַ בְּכִסְאִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. וַיֵּרָא אֱלֹהִים: בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ (דברים כ״ח:ו׳), בְּבוֹאוֹ לְבֵית חָמִיו נִטְעַן בְּרָכוֹת, וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ (בראשית כ״ח:ג׳), וּבְצֵאתוֹ מִבֵּית חָמִיו נִטְעַן בְּרָכוֹת, וַיֵּרָא אֱלֹהִים אֶל יַעֲקֹב. מֵקִים דְּבַר עַבְדּוֹ וַעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים (ישעיהו מ״ד:כ״ו), רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר מִשֶּׁמֵּקִים דְּבַר עַבְדּוֹ אֵין אָנוּ יוֹדְעִין שֶׁעֲצַת מַלְאָכָיו יַשְׁלִים, אֶלָּא מַלְאָךְ אֶחָד נִגְלָה עַל יַעֲקֹב אָבִינוּ וְאָמַר לוֹ עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְהִגָּלוֹת עָלֶיךָ בְּבֵית אֵל וּלְהַחֲלִיף אֶת שִׁמְךָ וַאֲנִי עָתִיד לַעֲמֹד שָׁם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: בֵּית אֵל יִמְצָאֶנוּ וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ (הושע י״ב:ה׳), יְדַבֵּר עִמְּךָ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וְשָׁם יְדַבֵּר עִמָּנוּ, וְנִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְקַיֵּם דְּבָרָיו שֶׁל מַלְאָךְ, יְרוּשָׁלַיִם שֶׁכָּל הַנְּבִיאִים מִתְנַבְּאִים עָלֶיהָ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיְקַיֵּם דִּבְרֵי נְבִיאָיו.

[ג] וַיֵּרָא אֱלֹהִים עוֹד – רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר עוֹד כְּבָרִאשׁוֹנָה, מָה רִאשׁוֹנָה עַל יְדֵי מַלְאָךְ אַף הַשְּׁנִיָּה עַל יְדֵי מַלְאָךְ.
אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה עוֹד אֵינִי מְיַחֵד שְׁמִי עַל בְּרִיָּה אֶלָּא עָלֶיךָ וְלֹא עַל אַחֵר, שֶׁנֶּאֱמַר: וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב (שמות ו׳:ג׳), וְלֹא אַחֵר עִמָּם.
אָמַר רַבִּי יוּדָן עוֹד פַּעַם אַחֶרֶת אֲנִי נִגְלָה עָלֶיךָ, וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ, מַה בְּרָכָה בֵּרְכוֹ, רַבִּי אַסֵּי בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר בִּרְכַּת אֲבֵלִים בֵּרְכוֹ. (יא) [ד] וַיֹּאמֶר לוֹ אֱלֹהִים אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה – רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר הָיִיתִי אוֹמֵר רְאוּבֵן כְּבָר הוּא מִבַּחוּץ, שִׁמְעוֹן כְּבָר הוּא מִבַּחוּץ, וּבִנְיָמִין כְּבָר יָצָא מֵחֲלָצָיו וַעֲדַיִן הוּא בִּמְעֵי אִמּוֹ. חָזַרְתִּי וְאָמַרְתִּי: גּוֹי, זֶה בִּנְיָמִין, וּקְהַל גּוֹיִם, זֶה מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם, דִּכְתִיב: וְזַרְעוֹ יִהְיֶה מְלֹא הַגּוֹיִם (בראשית מ״ח:י״ט). רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן: וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ (בראשית ל״ה:י״א), זֶה יָרָבְעָם וְיֵהוּא. רַבָּנָן אָמְרֵי אֶפְשָׁר אַבְנֵר אָדָם צַדִּיק וְהוּא חוֹלֵק עַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, אֶלָּא מִדְרַשׁ דָּרִישׁ וְהִמְלִיךְ אֶת אִישׁ בּשֶׁת, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וּמְלָכִים מֵחֲלָצֶיךָ יֵצֵאוּ, זֶה שָׁאוּל וְאִישׁ בּשֶׁת. וּמָה רָאוּ לְקָרֵב וּלְרַחֵק בְּפִלֶגֶּשׁ בַּגִּבְעָה, אֶלָּא מִקְרָא קָרְאוּ וְרִחֲקוּ אוֹתוֹ מִקְרָא קָרְאוּ וְקֵרְבוּ אוֹתָם מִיָּד. מִקְרָא קָרְאוּ וְרִחֲקוּ: אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי (בראשית מ״ח:ה׳), מִקְרָא קָרְאוּ וְקֵרְבוּ, גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ.

[ה] רַבִּי יוּדָן וְרַבִּי אַיְּבוּ וְרַבִּי מַשְׁיָן בֶּן נַגָּרִי [נגדי] בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן אָמְרוּ עֲתִידִין בָּנֶיךָ לֵעָשׂוֹת גּוֹי כִּקְהַל עַמִּים, מַה קְּהַל עַמִּים מַקְרִיבִים בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת, אַף בָּנֶיךָ מַקְרִיבִים בִּשְׁעַת אִסּוּר בָּמוֹת. רַבִּי חֲנִינָא מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא: וַיִּקַּח אֵלִיּהוּ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים וגו׳ אֲשֶׁר הָיָה דְּבַר ה׳ אֵלָיו לֵאמֹר יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ (מלכים א י״ח:ל״א), שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנִּתַּן לוֹ הַשֵּׁם הַזֶּה נֶאֱמַר לוֹ: גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ (בראשית ל״ה:י״א). רַבִּי שִׂמְלָאי מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא: וַיִּקְרָא שֵׁם הָעִיר דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַד לְיִשְׂרָאֵל (שופטים י״ח:כ״ט), שֶׁמִּשָּׁעָה שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ הַשֵּׁם הַזֶּה נֶאֱמַר לוֹ: גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ. רַבִּי יוֹחָנָן מַיְתֵי לָהּ מֵהָכָא: עַמִּים הַר יִקְרָאוּ שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק (דברים ל״ג:י״ט), מִשֶּׁיַּעֲשׂוּ בָּנֶיךָ כָּעַמִּים לְהָרוֹ שֶׁל זְבוּלוּן, שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי אִסּוּר בָּמוֹת אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא זִבְחֵי צֶדֶק, צְדָקָה אֲנִי עוֹשֶׂה עִמָּהֶם וּמְקַבֵּל אֶת קָרְבָּנָם, אֶלָּא גּוֹי וּקְהַל גּוֹיִם יִהְיֶה מִמֶּךָּ, לְחַיֵּב עַל כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. וְרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְחַיֵּב עַל כָּל קָהָל וְקָהָל. (יג) [ו] וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים – אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ הָאָבוֹת הֵן הֵן הַמֶּרְכָּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַל אֱלֹהִים מֵעַל אַבְרָהָם (בראשית י״ז:כ״ב), וַיַּעַל מֵעָלָיו אֱלֹהִים, וְהִנֵּה ה׳ נִצָּב עָלָיו (בראשית כ״ח:י״ג), וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה וגו׳ וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ (בראשית ל״ה:י״ד), יָצַק עָלֶיהָ שֶׁמֶן כִּמְלוֹא פִי הַפַּךְ. (טז) [ז] וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ – אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בְּשָׁעָה שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה כִּכְבָרָה וְהַבָּר מָצוּי. רַבָּנָן אָמְרֵי כְּבָר הַבָּר מָצוּי וְעוֹנַת הַגְּשָׁמִים עָבְרָה, וַעֲדַיִן הַשָּׁרָב לֹא בָא.
וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ – שְׁלשָׁה הֵן שֶׁנִּתְקַשּׁוּ בִּשְׁעַת לֵדָתָן וּמֵתוּ כְּשֶׁהֵן חָיוֹת, וְאֵלּוּ הֵן: רָחֵל, וְאֵשֶׁת פִּינְחָס, וּמִיכַל בַּת שָׁאוּל. רָחֵל – וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. אֵשֶׁת פִּינְחָס – וְכַלָּתוֹ אֵשֶׁת פִּינְחָס (שמואל א ד׳:י״ט). מִיכַל – שֶׁנֶּאֱמַר: וּלְמִיכַל בַּת שָׁאוּל לֹא הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ (שמואל ב ו׳:כ״ג), אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן עַד יוֹם מוֹתָהּ לֹא הָיָה לָהּ, בְּיוֹם מוֹתָהּ הָיָה לָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: הַשִּׁשִּׁי יִתְרְעָם לְעֶגְלָה אִשְׁתּוֹ (דברי הימים א ג׳:ג׳), וְלָמָּה הוּא קוֹרֵא אוֹתָהּ עֶגְלָה, אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן שֶׁפָּעָת כְּעֶגְלָה וָמֵתָה. (יז) [ח] וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וגו׳ – שְׁנֵי תַּלְמִידִים מִשֶּׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שִׁנּוּ עֲטִיפָתָן בִּשְׁעַת הַשְּׁמַד, פָּגַע בָּהֶם סַרְדְּיוֹט אֶחָד, אָמַר לָהֶם, אִם אַתֶּם בָּנֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה תְּנוּ נַפְשְׁכֶם עָלֶיהָ, וְאִם אֵין אַתֶּם בָּנֶיהָ לָמָּה אַתֶּם נֶהֱרָגִים עָלֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ, בָּנֶיהָ אָנוּ וְעָלֶיהָ אָנוּ נֶהֱרָגִים אֶלָּא שֶׁאֵין דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם לְאַבֵּד אֶת עַצְמוֹ לָדַעַת. אָמַר לָהֶם, שְׁלשָׁה שְׁאֵלוֹת אֲנִי שׁוֹאֵל אֶתְכֶם אִם הֲשִׁיבוֹתֶם לִי הֲרֵי מוּטָב, וְאִם לָאו הֲרֵי אֲנִי מְשַׁמֵּד אֶתְכֶם. אָמַר לָהֶם, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: נִצָּב לָרִיב ה׳ (ישעיהו ג׳:י״ג), וּכְתִיב: כִּי שָׁם אֵשֵׁב לִשְׁפֹּט אֶת כָּל הַגּוֹיִם וגו׳ (יואל ד׳:י״ב). אָמְרִין לוֹן בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל דָּן אוֹתָן מְעֻמָּד מְקַצֵּר בַּדִּין וּמְפַשֵּׁר בַּדִּין, אֲבָל כְּשֶׁהוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם, דָּן מְיֻשָּׁב וּמְדַקְדֵּק בַּדִּין וּמַאֲרִיךְ בַּדִּין. אָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבְּכֶם אֶלָּא אֶחָד זֶה וְאֶחָד זֶה בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם הַכָּתוּב מְדַבֵּר, מִשֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת אֻמּוֹת הָעוֹלָם מְיֻשָּׁב דָּן אוֹתָם וּמְדַקְדֵּק בַּדִּין וּמַאֲרִיךְ בַּדִּין, וְאַחַר כָּךְ הוּא נַעֲשָׂה אַנְטְדִיקוֹס כְּנֶגְדָן. אָמַר לָהֶם, מָה הוּא דֵין דִּכְתִיב: עֹבֵד אַדְמָתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם וגו׳ (משלי כ״ח:י״ט). אָמְרוּ לוֹ טוֹב מִי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדֶה אַחַת וּמְזַבְּלָהּ וּמְעַדְּרָהּ מִמִּי שֶׁהוּא חוֹכֵר שָׂדוֹת הַרְבֵּה וּמוֹבִירָן. אָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבְּכֶם, אֶלָּא עוֹבֵד אֱלֹהִים עַד יוֹם מוֹתוֹ יִשְׂבַּע לָחֶם, מִלַּחְמוֹ שֶׁל עוֹלָם הַבָּא. וּמְרַדֵּף רֵיקִים יִשְׂבַּע רִישׁ (משלי כ״ח:י״ט), אֵלּוּ עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים שֶׁמְרַדְּפִים אַחֲרֵי הָרֵיק אַחַר עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים שֶׁלָּהֶם. אָמַר לָהֶם, מַהוּ דֵין דִּכְתִיב: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ, אָמְרוּ לוֹ כָּךְ מְמַסְמְסִין נַפְשָׁהּ שֶׁל חָיָה וְאוֹמְרִים לָהּ בִּשְׁעַת הַלֵּדָה אַל תִּירְאִי כִּי בֵּן זָכָר יָלָדְתְּ. אָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבְּכֶם אֶלָּא כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָתוֹ עִמּוֹ, כְּהַהִיא דְּאָמַר אַבָּא חַלְפוֹי בֶּן קוּרְיָה תְּאוֹמָה יְתֵרָה נוֹלְדָה עִם בִּנְיָמִין. (יח) [ט] וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי – בַּר צַעֲרִי בִּלְשׁוֹן אֲרַמִּי.
וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין – בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ. (יט) וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר – סָמוּךְ לַמִּיתָה קְבוּרָה.
בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם – רַבִּי יַנַּאי וְרַבִּי יוֹנָתָן הֲווֹ יָתְבִין אֲתָא הַהוּא מִינָא שְׁאֵילִנְהוּ מַאי דִכְתִיב: בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי וגו׳ (שמואל א י׳:ב׳) וַהֲלוֹא צֶלְצַח בִּגְבוּל בִּנְיָמִין וּקְבוּרַת רָחֵל בִּגְבוּל יְהוּדָה, דִּכְתִיב: וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה, וּכְתִיב, בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה (מיכה ה׳:א׳).
אָמַר רַבִּי יַנַּאי אֱסֹף חֶרְפָּתִי, אָמַר לוֹ הָכֵי אָמַר, בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי עִם קְבוּרַת רָחֵל וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח. וְאִית דְּאָמְרֵי בְּלֶכְתְּךָ הַיּוֹם מֵעִמָּדִי בִּגְבוּל בִּנְיָמִין בְּצֶלְצַח וּמָצָאתָ שְׁנֵי אֲנָשִׁים עִם קְבֻרַת רָחֵל, וְהַאי דַוְקָא, וְכָךְ אַתָּה לָמֵד שֶׁבִּגְבוּל בִּנְיָמִין הֲווּ, וּכְתִיב: וַיַּעֲבֹר בְּאֶרֶץ יְמִינִי וְלֹא מָצָאוּ, הֵמָּה בָּאוּ בְּאֶרֶץ צוּף (שמואל א ט׳:ד׳-ה׳), וּכְתִיב: (וְ)⁠הִנֵּה נָא אִישׁ אֱלֹהִים בָּעִיר הַזֹּאת (שמואל א ט׳:ו׳). (כ) [י] וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה – תְּנַן הָתָם מוֹתַר הַמֵּתִים כו׳, רַבִּי נָתָן אָמַר מוֹתַר הַמֵּת יִבְנֶה לוֹ בַּיִת עַל גַּבֵּי קִבְרוֹ וכו׳, תָּנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אֵין עוֹשִׂין נְפָשׁוֹת לַצַּדִּיקִים דִּבְרֵיהֶם הֵן זִכְרוֹנֵיהֶם, לָמַדְנוּ שֶׁנִּקְרְאוּ יִשְׂרָאֵל עַל שֵׁם רָחֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם (ירמיהו ל״א:י״ט). (יט) דָּבָר אַחֵר: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת – מָה רָאָה אָבִינוּ יַעֲקֹב לִקְבֹּר אֶת רָחֵל בְּדֶרֶךְ אֶפְרָת, אֶלָּא צָפָה יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁהַגָּלֻיּוֹת עֲתִידוֹת לַעֲבֹר שָׁם, לְפִיכָךְ קְבָרָהּ שָׁם כְּדֵי שֶׁתְּהֵא מְבַקֶּשֶׁת עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ (ירמיהו ל״א:י״ד). (כב) [יא] וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל – אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן קָשָׁה הִיא שַׁלְשֶׁלֶת יוּחֲסִין לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁתֵּעָקֵר מִמְּקוֹמָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל, וּכְתִיב: וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְׁנֵים עָשָׂר וגו׳. בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל (דברי הימים א ה׳:ג׳), אֱמֹר מֵעַתָּה בְּכוֹרַת מָמוֹן נִטְּלָה מִמֶּנּוּ וְלֹא נִטְּלָה מִמֶּנּוּ בְּכוֹרַת יוּחֲסִין, דִּכְתִיב: וּבְנֵי רְאוּבֵן בְּכוֹר יִשְׂרָאֵל (דברי הימים א ה׳:א׳), רַבִּי לֵוִי וְרַבִּי סִימוֹן חַד מִנְהוֹן אֲמַר לֹא לִרְאוּבֵן לְהִתְיַחֵס, וְאוֹחֲרָנָא אֲמַר אֵין מְיַחֲסִין לְיוֹסֵף אֶלָּא לִרְאוּבֵן. רַבִּי חַגַּי בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק אָמַר אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה אֵין מְיַחֲסִין אֶלָּא לִרְאוּבֵן, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיְהִי בִּשְׁכֹּן וגו׳. (כג) בְּנֵי לֵאָה בְּכוֹר יַעֲקֹב רְאוּבֵן – רַבִּי יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא רְאוּבֵן בְּכוֹר לְעִבּוּר, בְּכוֹר לְלֵדָה, בְּכוֹר לִבְכוֹרָה, בְּכוֹר לְנַחֲלָה, בְּכוֹר לַעֲבוֹדָה, בְּכוֹר לִתְשׁוּבָה, רַבִּי עֲזַרְיָה אָמַר אַף בְּכוֹר לִנְבוּאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: תְּחִלַּת דִּבֶּר ה׳ בְּהוֹשֵׁעַ (הושע א׳:ב׳). רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון